המפעלים בדרום שגם המלחמה לא הצליחה לעצור
- ronen3229
- לפני 6 ימים
- זמן קריאה 2 דקות
קלסריקה: "נכנסנו למפעל עם צוות דובדבן. זה היה שטח קרב"
רונן מדברי מכפר סבא ואחיו אסף הם הבעלים של מפעל קלסריקה שנמצא בקיבוץ עין השלושה. החברה, שמונה כ־50 עובדים, עוסקת בייצור וייבוא קלסרים וציוד משרדי, וסביר להניח כי במוצרים שלהם נתקלו כל אזרחי ישראל. "7 באוקטובר תפס אותנו בהלם מוחלט, כמו כולם", מודה המנכ"ל מדברי ומציין כי כבר ב־10 באוקטובר הם קיבלו החלטה לחזור למפעל. "נכנסנו למפעל עם צוות של דובדבן. זה היה ממש שטח קרב".
בקיבוץ עין השלושה נרצחו ב-7 באוקטובר ארבעה בני אדם. בתים נשרפו. במפעל, לצד עובדים מהקיבוץ, ישנם גם כאלו מאופקים, נתיבות, פרי גן, ומיישובים נוספים באזור שספגו מכה קשה במתקפת הטרור. "מעין השלושה פונו תושבים לאילת. הגענו אליהם, וזה היה נורא", משתף מדברי. "באופקים עברו טראומות לא נורמליות. עובדת מפרי גן פינו לצפון, כל העובדים שלי פונו. חלקם עדיין מפונים, וחלקם כבר חזרו לבתים".
למפעל עצמו לא נכנסו מחבלים, אולם נמצאו בשטחו קליעים. את העבודה חידשו ב־14 באוקטובר, בהתחלה רק על בסיס מחסן עם שני עובדים ושני נהגים. אט־אט הגבירו קצב. מדברי היה בחזית המאבק מול המדינה על המענקים. "התוכנית בהתחלה הייתה בעייתית, אבל דיברנו איתם ותיקנו את זה", הוא אומר. בשבועיים הראשונים עבדו בקלסריקה על בסיס "אכילת" המלאים, וב־1 בנובמבר החליטו להפעיל את הייצור. בשלב זה גילו תקלות שנבעו מהורדות והעלאות החשמל שביצעו צה"ל.
כעת, החברה עומדת על כ־80% עבודה. "אני הבעלים, ואני עובד במכונות. מנהל הייצור גויס בצו 8 - הוא הרבש"ץ של עין השלושה, ואנחנו משלמים בונוסים לעובדים כדי שיגיעו לעבוד מאילת", אומר מדברי. במסגרת הניסיון לרתום את העובדים למעשה לעזוב את משפחותיהם באילת ולהגיע, החברה שכרה דירה ליד נתיבות, וגם כלי רכב, כדי שהעובדים יוכלו להישאר במרכז וגם לחזור לאילת אל משפחותיהם. "גירדתי עובדים, אסור לעצור", מסביר המנכ"ל.
תגובות